השופטים אינם מלאכים

צריך ייעוץ משפטי? תתקשר אלינו

אירועי הימים האחרונים המחישו פעם נוספת את האמת הפשוטה- השופטים הינם בני אדם, כמו כולנו. אין להם הילה על הראש אין להם כנפיים על הגב, יש להם אהבות, שנאות, השקפות עולם, דעות פוליטיות והם אינם חפים מטעויות ואף מכשלים חמורים דוגמת מקרה השופטת רונית פוזננסקי כץ.

כל העוסקים במלאכת המשפט מודיעם לכך, כי לא פעם טועים השופטים אף במלאכת השיפוט, ולא תמיד תוצאת ההליך איננה  התוצאה הצודקת והנכונה. לא פעם עורכי הדין והצדדים עצמם מודיעם לאמת ואילו השופט הוא זה שטועה.

לא פעם שופט מתרשם מעד הנותן עדות קולחת וסדורה דבר דבור על אופניו, ורואה בו כעד הדובר דברי אמת, ואילו העד חסר הביטחון, המגמגם והמתבלבל ושעדותו סותרת דברים שאמר קודם לכן – נחשב על ידי בית המשפט כשקרן בה בעת שההיפך הוא הנכון, העד המתבלבל מפחד לא לדייק בדבריו, ולכן הוא מתבלבל ומשנה את דבריו דווקא כדי לדייק, ואילו העד שדבריו קולחים הינו שקרן שלמד היטב את תפקידו.

לא פעם סברתי שמכשיר הפוליגרף, ככלל עשוי להגיע לחקר האמת טוב יותר מבשר ודם, וזאת דווקא ועל אף העובדה שממצאי הפוליגרף אינם קבילים כראיה בבתי המשפט. ייתכן שעם התקדמות  המואצת של הטכנולוגיה  בשנים האחרונות ישתנה אף ההתייחסות לעזרים טכנולוגיים כאמצעי לבירור האמת בבתי המשפט.

החברה נותנת למערכת המשפט כוח אדיר, היושבים על כס המשפט חורצים גורלות, יכולים לבנות או להרוס חיי אדם, יכולים לשלוח אדם חף מפשע לבית האסורים ולשלוח לחופשי את הפושע, לדחות תביעה אזרחית מוצדקת, ולקבל תביעה חסרת בסיס.

לא פעם תוצאת ההליך המשפטי מושפעת מזהות השופט היושב בדין, שהשקפותיו בנושא זה או אחר ידועות, ומוכרות.

ידוע אף המקרה שערעור  בתיק נזיקין נדון בפני בית המשפט העליון לאחר מספר חודשים מסיום הדיון  ניתן פסק דין המקבל את הערעור, פסק הדין ניתן אחד מהשופטים מהשורה הראשונה , ובהסכמת שני השופטים האחרים והתיק למעשה הסתיים. לאחר מספר חודשים, בלי לדעת שכבר ניתן פסק דין בתיק,  שופט אחר, אף הוא בכיר ביותר,  מאותו ההרכב נתן פסק דין הדוחה את הערעור- ושוב כל יתר השופטים הסכימו- וניתן פסק הדין ההפוך. תקלה המצביעה יותר מכל על כך שאין אמת מוחלטת בבית המשפט, לא במישור המשפטי ולא במישור העובדתי.

תקלה  במערכת המשפט שניתן לתקנה מיידית היא התקלה הבאה- רוב רובם של השופטים מגיעים מהמגזר הציבורי ומרביתם מפרקליטות המדינה. מיד לאחר מינוים שופטים אלה דנים לא פעם בתיקים בהם המדינה היא אחד הצדדים. כך שופט שקודם לכן היה בפרקליטות המדינה או במחלקת התביעות במשטרה, יכול לדון ,ביום למחרת מינויו, בתיק פלילי, או במעצר חשודים. כך שופט שקודם לכן כפרקליט במחלקה האזרחית בפרקליטות ,ייצג את רשות מקרקעי ישראל יכול לדון למחרת בתיק שרשות זו היא צד לו.   כלום יש לצפות שאותם שופטים ישכילו להתנתק באופן מוחלט  מאותו הלך מחשבה בו נקטו במשך שנים והאמינו בצדקת דרכם והשקפתם  רק משום שעתה הם עוטים את גלימת השופט? זוהי משימה קשה מנשוא.

אין להעלות על הדעת שעו"ד מהמגזר הפרטי שיתמנה לשופט ידון לאחר מכן, כשופט, בתיק שלקוחו הוא אחד הצדדים- והשופטים אכן פוסלים את עצמם במקרים אלה מלדון בתיקים שכאלה. מדוע שונה הדבר לגבי שופטים הבאים מהמגזר הציבורי?

לדעתי חייבים לגזור לפחות תקופת צינון עד ששופט שבא מהמגזר הציבורי ידון בתיקים הכרוכים בעיסוקו הקודם במסגרת המגזר הציבורי.

 הצבענו לעיל על מספר פגמים במערכת המשפט, בחלקם ניתנים לתיקון בקלות,(כמו קביעת תקופם צינון לשופטים הבאים מהמגזר הציבורי לדון בתיקים הקשורים לתפקידם הקודם)  בחלקם מצריכם אישיות חזקה הגונה ונחושה של השופט ,  אך יש לזכור מחד גיסא יש להציב סימן שאלה גדול מול האמרה הנטענת לא פעם כי הדברים יוכרעו בבית המשפט ומה שהוא יקבע- זו האמת הצרופה - משל קביעתו של בית המשפט מהווה  דברי אלוהים חיים ואין לפקפק בהם וכי האמת המשפטית היא האמת המוחלטת שכן טעויות תמיד היו ותמיד יהיו.

מנגד- החברה האנושית לא מצאה  פתרון טוב יותר ממערכת המשפט לפתרון סכסוכים בין אדם לחברו ולהכרעה בדינו של אדם העומד לדין פלילי ולגזירת עונשו אם נמצא חייב בדין.

כנפי נשרים 13, בית ענבר, ירושלים

ברקוביץ 4, מגדל המוזיאון, תל אביב

02-6254161

yn@neneradv.co.il

  • ננר ושות' משרד עורכי דין ונוטריון בפ
  • ננר ושות' משרד עורכי דין ונוטריון בל